Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 109a
מַתְנִי' אֶחָד קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּיב
Traduction
MISHNA: With regard to both fit sacrificial animals, and unfit sacrificial animals whose disqualification occurred in sanctity, i.e., in the course of the Temple service, and one sacrificed them outside the Temple courtyard, he is liable.
Rachi non traduit
מתני' ואחד קדשים פסולין שהיה פסולן בקדש. הואיל ובפנים אם עלו לא ירדו מתקבל בפנים קרינא ביה וחייבין עליהן בחוץ כדיליף בגמ':
הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵימוּרִין בַּחוּץ חַיָּיב
Traduction
One who offers up outside the courtyard an olive-bulk made up of the flesh of a burnt offering and of its sacrificial portions is liable.
Rachi non traduit
המעלה כזית מן העולה ומאימוריה. חצי זית מזה וחצי זית מזה חייב דכולה כליל:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי אָשָׁם וְאֵימוּרֵי חַטָּאת וְאֵימוּרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים תַּלְמוּד לוֹמַר זֶבַח
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: The verse states with regard to offering up outside the courtyard: ''That offers up a burnt offering or sacrifice, and he will not bring it to the entrance of the Tent of Meeting, to sacrifice it to the Lord'' (Leviticus 17:8–9). From the term ''burnt offering'' I have derived only that one is liable for offering up a burnt offering, which is burned entirely on the altar. From where do I derive to include that one is liable for offering up outside the courtyard the sacrificial portions of a guilt offering, the sacrificial portions of a sin offering, the sacrificial portions of offerings of the most sacred order, or the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity? The verse states: ''Sacrifice,'' which includes the sacrificial portions of all other offerings that are to be burned on the altar.
Rachi non traduit
גמ' ואימורי קדשי קדשים. כבשי עצרת:
מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטוֹרֶת וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ כָּל הַבָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ
Traduction
From where is it derived to include that one is liable for offering up outside the courtyard the handful taken from a meal offering; the frankincense that was to be offered with it; the incense, which was offered each day in the Sanctuary; the meal offering of priests; the meal offering of the anointed priest, i.e., the High Priest, which he offered daily; and to include as liable one who pours as a libation three log of wine, which is the volume of the smallest wine libation used in the Temple; or one who pours as a libation three log of water that was consecrated to be used as a libation during the festival of Sukkot? The verse states: ''And he will not bring it to the entrance of the Tent of Meeting'' (Leviticus 17:9), which indicates that with regard to any offering that is fit to be brought to the entrance of the Tent of Meeting to be offered there upon the altar, one is liable for offering it up outside the courtyard.
Rachi non traduit
הלבונה. של מנחת נדבה:
ומנחת כהנים. שהיא כליל וראויה להעלאה כקומץ מנחת ישראל אבל שירי מנחת ישראל אינו חייב על העלאתם:
מנחת כהן משיח. עשירית האיפה שהוא מביא בכל יום:
ושלשת לוגין יין. שהוא פחות שבנסכים:
ושלשת לוגין מים. בחג קאמר ובמוקדשין לחג שאין העלאת חוץ נוהגת בחולין:
Tossefoth non traduit
ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח. הא דפלגינהו משום דמנחת כהנים באה עשרון ומנחת כהן משיח חצי עשרון ותימה דלא תני מנחת נסכים:
וְאֵין לִי אֶלָּא קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִים מִנַּיִן לְרַבּוֹת פְּסוּלִין
Traduction
I have derived only that one is liable for offering up fit offerings; from where do I derive to also include liability for unfit offerings whose disqualification occurred in sanctity?
Rachi non traduit
מנין לרבות פסולין. הנך דאם עלו לא ירדו דלא מתרבו מלא יביאנו דהא אינם ראויין להביא לכתחילה:
כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁנְּתָנָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן
Traduction
For example: Sacrificial meat that was left overnight, or an offering that went outside the courtyard, or an offering that is impure, or an offering that was slaughtered with intent to consume it beyond its designated time or outside its designated area, or an offering that an unfit person collected and sprinkled its blood, or if one placed the blood that is to be placed above the red line encircling the altar below it, or if one placed the blood that is to be placed below the red line above it, or if one placed the blood that is to be placed inside the Sanctuary outside on the external altar, or if one placed the blood that is to be placed outside the Sanctuary inside it, or a Paschal offering or sin offering whose blood was placed not for their sake?
מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּתְקַבֵּל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ
Traduction
Since the disqualification of these offerings occurred in sanctity, if they were to be, albeit unlawfully, placed upon the altar, the altar would render them acceptable such that they should not be removed from upon it. From where is it derived to also include liability for these unfit offerings? The verse states: ''And he will not bring it to the entrance of the Tent of Meeting, to sacrifice it to the Lord,'' which indicates that with regard to any item that is rendered acceptable upon the altar at the entrance of the Tent of Meeting, even if it should not have been brought there ab initio, one is liable for offering it up outside the courtyard.
Rachi non traduit
ת''ל לעשות. משמע הראויין לעשות אפילו אינו ראוי לבא מחוץ לפנים והני נמי כיון דאם עלו לא ירדו וכהן נזקק להפך בהם בצינורא או להעלותן מראש המזבח למערכה ראויין ליעשות קרינא ביה:
הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה כּוּ' עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ אִין שְׁלָמִים וְאֵימוּרֵיהֶן לָא
Traduction
§ The mishna teaches: One who offers up outside the courtyard an olive-bulk made up of the flesh of a burnt offering and of its sacrificial portions is liable. The Gemara infers: The mishna states that for an olive-bulk combined of the flesh of a burnt offering and of its sacrificial portions, yes, one is liable. By inference, for an olive-bulk combined of the meat of a peace offering and of its sacrificial portions, one is not liable, because its meat is eaten, not burned on the altar.
Rachi non traduit
שלמים לא. אין בשרן מצטרף עם אימוריהן לכזית העלאת חוץ משום דבשר שלמים לאו בר הקטרה הוא ולא קרינא ביה אל פתח אהל מועד לא יביאנו:
תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא
Traduction
We learn in the mishna that which the Sages taught explicitly in a baraita (Tosefta, Me’ila 1:28): The flesh of a burnt offering and its sacrificial portions combine to form the minimum measure, of an olive-bulk, to render one liable for offering them up outside the courtyard, and to render one liable for eating them due to piggul, i.e., if the sacrificial rites were performed with the intent of sacrificing the offering after its designated time; notar, i.e., if its flesh remained after the period in which it was permitted to sacrifice it; or for eating them while he was ritually impure. This baraita, too, states that only the flesh and sacrificial portions of a burnt offering combine. This indicates that the meat and sacrificial portions of a peace offering do not combine.
Rachi non traduit
ולחייב עליהן משום פיגול ונותר וטמא. קא ס''ד באוכל כזית בשר ואימורין מעולת פיגול או נותר או בטומאת הגוף אכלו:
Tossefoth non traduit
עולה ואימורין מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ ולחייב עליהם משום פיגול נותר וטמא. במסכת מעילה פרק קדשי מזבח (מעילה דף טו:) תנן חמשה דברים בעולה מצטרפין זה עם זה הבשר והחלב והסלת והיין והשמן וששה בתודה דאיכא לחם ותימה לענין מאי קאמר אי לענין מעילה הא תנא ליה רישא (שם.) קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה כו' ועוד דתודה אין בה מעילה כי אם לאחר זריקה באימורין אבל בלחם לא ואי (לא יתחייב) בחוץ הא לא תני בשמעתין אלא עולה ואימורין אבל חמשה דברים לא דאף על גב דמיחייבי בחוץ כדדריש לעיל מקרא הני מילי בפני עצמן אבל איצטרופי לא ועוד דלא מיחייב בחוץ אלחם שבתודה ועוד חלב ויין היאך מצטרפין והא אין שיעורן שוה שזה בכזית וזה בשלשה לוגין ואי לענין לזרוק עליהן הדם הא אמר ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק ואי לענין מחשבת פיגול אין אכילה והקטרה מצטרפין ונראה דמיירי לענין אכילה דמיחייב האוכל משום פיגול נותר וטמא ואי מרישא דקתני קדשי מזבח מצטרפין הוה אמינא במין אחד קמ''ל אפילו בכמה מינין ועוד תנינהו למעוטי דאין דם חייבין עליו משום פיגול ועוד אשמעינן דחל פיגול אהנך דברים חמשה וששה וצריך לומר דאתיא כר''מ דתנן לעיל בפרק ב''ש (זבחים דף מג:) [ואלו] דברים שאין חייבין עליהן משום פיגול מנחת נסכים והנסכים הבאין בפני עצמן דברי ר''מ וחכ''א אף הבאים עם הבהמה ובהקומץ זוטא (מנחות דף טו:) תנן נמי הזבח מפגל את הנסכים משקדש בכלי דברי ר''מ והא דחלב ויין מצטרפין אע''ג דחלב בכזית ומשקין ברביעית ה''מ בשתיה אבל דרך אכילה ששרה פתו ביין שיעורו בכזית וקצת תימה מאי איריא דנקט חמשה דברים בעולה הא בשלמים נמי מצטרפין לחייב משום פיגול ויש לומר דנקט עולה משום דאיירי נמי במעילה אף על גב דבתודה לא איירי במעילה:
בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאַת עוֹלָה דְּכָלִיל אִין שְׁלָמִים לָא אֶלָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא מַאי טַעְמָא
Traduction
The Gemara asks: Granted, with regard to offering up outside the courtyard, it is logical that for a burnt offering, which is entirely consumed upon the altar, that yes, everything will combine, and that for peace offerings, whose meat is not burned on the altar, the meat and sacrificial portions will not combine. But with regard to liability for piggul, notar, and eating while ritually impure, what is the reason that the baraita differentiates between a burnt offering and a peace offering?
Rachi non traduit
מאי טעמא. לא מצטרף נמי בשר שלמים עם אימוריו לפיגול ונותר וטמא הא בין בבשר בין באימורין שייך פיגול נותר וטמא כדאמר בפ' בית שמאי (לעיל זבחים דף מג.) דכל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח חייבין עליו משום פיגול והרי הדם מתיר את הבשר לאדם ואת האימורין למזבח ותנן נמי התם דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול כגון הקומץ והלבונה והקטרת שאין להם מתירין אלא הם עצמן מתירין חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא וכל שכן אימורין שהפיגול נוהג בהן ומקראי ילפינן להו:
וְהָא תְּנַן כָּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין וְכָל הַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין קַשְׁיָא פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל קַשְׁיָא נוֹתָר אַנּוֹתָר
Traduction
The Gemara compounds its questions: And didn’t we learn in a mishna (Me’ila 15a): Anything that is piggul combines together, and anything that is notar combines together, to form the measure of an olive-bulk to render one liable? The mishna indicates that this halakha applies to all types of offerings. Accordingly, the Gemara notes: The ruling about piggul in the baraita is difficult, as it is contradicted by the ruling about piggul in the mishna, and the ruling about notar in the baraita is difficult, as it is contradicted by the ruling about notar in the mishna.
Rachi non traduit
כל הפיגולין מצטרפין. משנה היא במעילה:
Tossefoth non traduit
כל הפיגולין מצטרפין. תימה דלא מייתי מרישא דקתני (מעילה דף טו.) קדשי מזבח מצטרפין לפיגול ויש לומר דהוה מוקמינן לה בעולה דהא תני נמי מעילה אבל הך משמע טפי:
וכל הנותרות מצטרפין. תימה דלא תני כל הטומאות מצטרפין ויש לומר דהוה משמע אפילו שרץ ונבלה ובשר המת והנהו לא מצטרפין כדתנן התם (דף יז:):
פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּפִיגּוּל כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל
Traduction
The Gemara resolves the difficulties: That the ruling about piggul in the baraita is contradicted by the ruling about piggul in the mishna is not difficult. Here, in the mishna, the ruling that they combine concerns liability for eating piggul, whereas there, in the baraita, the ruling that only the parts of a burnt offering combine concerns piggul intention. An offering is rendered piggul only if one intends to eat an olive-bulk of it after the designated time for eating it or to sacrifice an olive-bulk of it after the designated time for sacrificing it. The baraita rules that for a burnt offering, if one has such intention for both half an olive-bulk of its meat and half an olive-bulk of its sacrificial portions, that is sufficient for the entire offering to be rendered piggul. For a peace offering, the offering is rendered piggul only if one has such intention about an olive-bulk comprised only of meat or only of sacrificial portions.
Rachi non traduit
כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול. הא דקתני מצטרפין באוכל פיגול קאמר ולהתחייב חטאת והא דקתני עולה אין שלמים לא במחשבת פיגול שאם שחט או זרק על מנת להקטיר חצי זית בשר עולה וחצי זית מאימורין חוץ לזמנו פיגל אבל בשלמים חישב לאכול או להקטיר חצי זית בשר וחצי זית אימורין לא פיגל שאין מחשבת אכילה בנקטרין ואין מחשבת הקטרה בנאכלין:
נוֹתָר אַנּוֹתָר לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּנוֹתָר כָּאן בְּשֶׁנִּיתּוֹתְרוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק הַדָּם
Traduction
The Gemara resolves the second difficulty: That the ruling about notar in the baraita is contradicted by the ruling about notar in the mishna is not difficult. Here, in the mishna, the ruling that they combine concerns liability for eating notar, whereas there, in the baraita, the ruling that only the parts of a burnt offering combine concerns a case in which only an olive-bulk combined of both the flesh and the sacrificial portions remained from the offering, the rest having been destroyed, before its blood was sprinkled. Blood may not be sprinkled unless an olive-bulk of the offering remains. And if the blood is not sprinkled, the offering will never be rendered notar. The baraita rules that in the case of a burnt offering, the different parts of it combine to form an olive-bulk to permit the sprinkling of the blood. This does not apply to a peace offering, for which an olive-bulk of only meat or of only sacrificial portions must remain in order to permit the sprinkling of the blood.
Rachi non traduit
כאן בנותר כאן בשניתותרו עד שלא נזרק הדם. הא דקתני מצטרפין באוכל נותר קאמר והא דקתני עולה אין שלמים לא בשניתותרו מאיבוד ושריפה כגון אבדו הבשר והאימורין קודם זריקה ונשתייר חצי זית מזה וחצי זית מזה בעולה דכולה כליל הויא זריקת דם זריקה דהא איכא אכילת מזבח וכר' יהושע דאמר בפרק טבול יום (לעיל זבחים דף קד.) אם אין בשר אין דם וכיון דזריקה היא חייבין עליו משום נותר אם ניתותרו ואכל ממנו כדאמרן (לעיל זבחים דף מה:) דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול חייבין משום נותר כגון קומץ שהוא אכילת מזבח כעולה וכל שכן דברים שחייבין עליהן משום פיגול כגון בשר עולה אבל שלמים אין חצי זית מבשרן וחצי זית מאימוריהן מצטרפין להיות שיור לזרוק עליהם את הדם דלא אכילת אדם איכא ולא אכילת מזבח איכא וכיון דלא הויא זריקה אם זרק אין חייבין עליהן משום נותר וטמא דקי''ל (מנחות דף כה:) כל הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה ובפ' ב''ש (לעיל זבחים דף מה:) אתי נותר חילול חילול מטומאה ובמס' מעילה (דף ו:) לענין יוצא אמרינן לר''א דאמר אין זריקה מועלת ליוצא אין חייבין עליו משום נותר וטמא:
Tossefoth non traduit
כאן בשניתותרו [עד] שלא נזרק הדם ומני רבי יהושע. ה''ג לה במעילה בפ' קדשי מזבח (מעילה דף טו:) אלא אימא עולה ואימורים מצטרפין זה עם זה לכזית לזרוק עליהם את הדם ומאן קתני לה רבי יהושע וגירסא דשמעתין נמי יש ליישב דהכי נמי קאמר וקשה לישנא דברייתא דקתני ולחייב עליהם משום פיגול נותר וטמא ויש לפרש דכשניתותרו כזית מעולה ואימורין אשמעינן דזריקה מעלייתא היא לאיחיובי משום פיגול נותר וטמא דקרבו מתיריו קרינא ביה והשתא לא צריכי להא דקאמר הכא פיגול אפיגול לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול דבשינוייא דניתותרו מתרצי תרוייהו פיגול ונותר ובמסכת מעילה לא גרסינן ליה ויש מוחקין טמא מן הברייתא משום דמטמא לא משני מידי אבל לפי מה שפירשתי ניחא דכולהו מיתרצי וע''כ גרסינן ליה דאי לא גרסינן ליה הא דקאמר התם במעילה תנינא להא דתנו רבנן מנא ליה הא דקתני בברייתא דמצטרפין לענין אכילה ואימא פיגול אפיגול לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול ונותר אנותר לא קשיא כאן בנותר כאן בשניתותרו דלמא איירי להצטרף לענין להכשיר הקרבן ולזרוק עליהם את הדם אבל לאכילה לא מצטרפין אבל מכיון דתני טמא על כרחין לענין אכילה קאמר דמצטרפין דהיינו תנינא להא דתנו רבנן:
וּמַנִּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר בָּהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר
Traduction
The Gemara asks: And whose opinion is expressed by the baraita? It is the opinion of Rabbi Yehoshua, as it is taught in a baraita: Rabbi Yehoshua says: With regard to all the offerings that are mentioned in the Torah from which there remains only an olive-bulk of meat, the rest having been destroyed or rendered impure,
Rachi non traduit
כל הזבחים. בר מעולה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source